החשיבה התוצאתית שמה דגש על הגדרת התוצאה כשלב הראשון בכל תהליך חשיבתי ובכל תהליך של עשייה. תפיסה זו משתלבת עם תפיסת המערכות הפתוחות המדגישה את החשיבה מבחוץ פנימה , קרי, מהסביבה החיצונית (עבור מי ומה).

היסוד הכי בסיסי במנהיגות והובלה הנו החתירה לתוצאה. הקניית הכלים לחשיבה תוצאתית על פני החשיבה האבחונית נועדה להניע אנשים לחשיבה לפעולה וחתירה לתוצאה על פני עיסוק בבעיות ומקורן. החשיבה התוצאתית ממקדת את העשייה הניהולית בהגדרת התוצאה אותה רוצים להשיג וגזירה לאחור של הדרכים להשגת התוצאות. היא גם ממקדת את החשיבה במי הלקוח של כל עשיה ומה התוצאה שאנו רוצים ליצור עבורו.